1
רש"י ד"ה בבעלים. שהיה מסייעם כו'. כצ"ל:
2
במשנה שכר אחת ושאל א'. ברי"ף ורא"ש וכן בירושלמי הגי' בהפך ונכון וכ"מ בפרש"י:
3
תד"ה ביום. ואור"י דמיירי כשמאמינו המשאיל כו' א"נ כו' כשהמשאיל יודע כו'. לכאורה מלישנא דמתניתין מוכח כן דברישא תני המשאיל אומר שאולה מתה כו' משמע דמודה שמתה ומציעתא נמי באומר איני יודע היינו אם שכורה אם שאולה אבל במיתה מודה דומיא דא"י דשוכר דרישא וכה"ג דקדק הנ"י מלשון ומתה: