א
במשנה קוצץ כו' ע"י אשתו מפני שיש בהן דעת. לפ"ז אם היא קטנה אינו יכול לקצוץ ע"י וכ"מ להדיא מלשון הרמב"ם והטוש"ע ולישנא דמתניתין צ"ע:
ב
גמ' ושמואל אמר ל"ש כו' אבל שומרי גנות כו' קא סבר משמר לאו כע"מ דמי. נראה דזה הטעם קאי גם על שומרי גנות כו' (דסמיך ליה) דלא אכלי אף מהל' מדינה כיון דאיכא תרתי אינו גמר מלאכה ואינו עושה מעשה וזו הסברא פשוטה לכ"ע לכן דייק ר"כ שפיר לקמן מהא דמקשואות דמשמר כע"מ דמי ותיובתא לשמואל גם אריש דבריו ומיושב גמגום המהרש"א שם:
ג
תד"ה א"ה. אין בו אא"ב כו'. לע"ד יל"פ א"ה דמוקמית כר"מ דאמר כש"ש דמשמע דבכל מילי הוי כמוהו דבשלמא מתניתין י"ל דל"ד לש"ש אלא למאי דמפרש נשבעין כו' אבל מ"מ חלוקין הן בשאר מילי כגון בהא דאמר לקמן ש"ח בחנם ש"ש בשכר או בהא דהוכר הגנב דלקמן: