1
גמרא ת"ר דיש כו' שג"ק ובשעת גמר מלאכה. בגליון מחק בשם (רש"ל) [רש"א] תיבות ובשעג"מ אבל מפרש"י נראה דגריס להו:
2
גמ' שם א"ה חלה נמי ליכא. ק"ל לוקמה כגון שבאה התבואה לארץ ונילוש שם דחייבת בחלה (רפ"ב דחלה) ועמש"כ בחדושי להרמב"ם פ"א מהל' תרומות הכ"ב:
3
גמ' שם מידי מעשר קא גרים כו'. עי' בתוס' ומשמע דמסברא קפריך ולכאורה הוא מוכרח מהא דהבודל בתמרים וכדפי' התוס' שם ולולי דמסתפינא הייתי אומר דדבור והבודל בתוס' (הואיל דשלא במקומו הוא ובתוספת ו) שייך לסוף דבור זה וכוונו להא דאמרן:
4
רש"י ד"ה דקא משליף. משום תיקון גדולים הוא. כצ"ל וכ"ה בנ"י ורש"י שם:
5
רש"י ד"ה הלש. ולשוף ולבעוט. עי' מנחות (עו) במשנה ורי"א בבצק:
6
תד"ה סד"א. דמכל בעלי קמה משמע שפיר בע"ח כו'. עמש"כ לעיל (דף פז) משמא דגמרא ב"ק (ס):