1
גמרא אי אית ליה עבידתא דניחא מינה יהיב להו כו' מפקיד להו כו'. לכאורה יפלא שנויי הלשונות ונ"ל דצ"ל דיהיב להו ור"ל דניחא מאותה עבידתא דיהיב להו ברישא פי' דפסיק בהדייהו דבהכי איירי כמש"כ הרא"ש ונ"י. ועי' גי' הרי"ף והרא"ש:
2
גמ' שם כי קאמר רבא באכלוסי דמחוזא. עפרש"י ור"ל דוקא באותן שהן נושאי סבל אבל שאר פועלין כגון דריפקא דלעיל אמר רבא גופי' שם דדינייהו בכפועל בטל ומסתמא אמר ג"כ אף למחוזאי בני עירו וכ"מ בערוך אבל לפירוש הרמב"ם בחבורו דאכלוסי הם חופרי אדמה קשה הא דלעיל שוב התבוננתי בהרמב"ם שם ריש הל' ד' דמשמע דמפרש לרפיקא הוא להשקות את השדה וא"כ מיושב גם פירושו דהכא ע"ד הנ"ל:
3
רש"י ד"ה קמ"ל. וראינוך שאי אפשך להוסיף כו'. כ"נ דצ"ל: