גמרא אבל אם יש שם פועלים לשכור ואמרו לו צא כו'. כ"ה ברי"ף:
רש"י ד"ה הכי השתא. ואשתך אמרה הבא לי גטי וכו' ואר"נ כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה אלא התם. ואי קשיא הא אמרינן גבי איפכא כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה אין להם זע"ז. ותביעת ממון ליכא דהא דברים כו'. לכאורה איזה תביעת ממון איתא כיון דמוצא להשתכר ואי איתא באמת מחוייב מטעם גרמי כמש"כ התוס' וכדמוכח ג"כ מדברי עצמו:
רש"י ד"ה אבל אינו דומה. ואומדים כו' כמה אדם כו'. עמש"כ לעיל (סח ב) בכונת לשון זה בדבריו וכאן נ"ל שמוכרח לפרש כן דא"ת דאומדין בדידהו גופייהו א"כ היינו שכרן משלם ממש כיון דבנפש חפצה היו מתרצים לשכר זה חלף עבודתם ומאי קאמר רב עלה לקמן אנא כו' אלא כפועל בטל הא זהו שכר שלם אך מהא דרב ק"ק למה שפרש"י שם בדר"ש דאמר שכרו משלם דר"ל כפועל בטל אולם גם שם מסיימא בתוספתא (פ"ד) עלה דר"ש אבל אינו דומה כו' כדמסיים הכא והתוס' הביאוה שמה:
תד"ה אין להם. בין לא הלכו החמרים כו' להלכו כו'. כצ"ל: