1
רש"י ד"ה או דלמא. וכקרקע בעלמא דמו ולא שייך כו'. מלשון זה משמע דכש"כ באשרוש דכקרקע נינהו ולא שייך כו' וגרעו מגידולין דעתידין ועומדין להיות תבואה לאכלה אבל הן עתידין להיות נרקבין אולם במנחות פי' דהוו כגידולין משמע דבאשרוש דגידולן מותרים גם הם מותרין וכ"מ לשון הטוש"ע סי' רצ"ג ס"ד:
2
רש"י ד"ה אם היה קדש בע"מ. שאין קרבן תמים מתחלל. כצ"ל:
3
רש"י ד"ה ולא תיפוך. כי מותבת ליה ממתניתין. כצ"ל:
4
תד"ה אר"נ. אר"נ אין אונאה לקרקעות. כצ"ל:
5
בא"ד מדקאמר אף משמע דקרקעות נמי כו'. ר"ל דאם האחרון עדיף טפי לא שייך ל' אף אבל אם הוא גרוע קצת מן הראשון שפיר נופל בו לשון אף דוגמא לזה בנזיר (יא ב) באומר ואני דמסקינן דלאו אכולי דבורא משמע וזה דלא כהמהרש"א:
6
תד"ה והאמר (בסופו) ולעיל כו'. ר"ל בדף נה שהביאו למעלה איתא דיד כו' והמגיה בד"ח ולעולם השתבש: