גמרא מחללין אותו כסף ע"כ כו' והא תנן סלע כו'. מזה אני תמה על פיה"מ להרמב"ם במשנה זו שכ' ודע כי מע"ש האמיתי מותר לפדותו בזוזים של כסף כו' ומותר לו לחלל כו' על מעות כסף שניים כו' וכן יעשה בזוזים השניים כו' וזה יש ליישב קצת ע"פ האמור לעיל (מה) בתד"ה לפלוג ע"ש ועי' בר"ש מש"כ במשנה זו דסלע של מע"ש כו' אך מש"כ שם עוד ואסור לפדות פירות מע"ש האמיתי בנחושת כו' וזה נסתר מהא דתנן הפורט סלע ממעות מע"ש ולעיל בר"פ דייקינן מינה דמחללין על פריטי וכן יש לתמוה מזה על מש"כ בחבורו פ"ד מהל' מע"ש הל"ה דאין מחללין נחושת על כסף ע"ש וצע"ג בכ"ז:
רש"י ד"ה המביא גט. ואין עדים מצויין לקיימו. בגליון בשם רש"ל הך ואין וי"ו מחלקת כו' הן בגיטין סוף דף ד מסקינן דרבה אית ליה דרבא ע"ש:
תד"ה ולא. דלר"מ אצ"ל נכתב כו'. לרבא בריש גיטין אף לר"מ צ"ל נכתב וכ"כ שם התוס' (ג ב):
תד"ה יטלנו. וי"ל דצ"ל כו' מיד שנתגרשה בעודם כו'. נ"ל דצ"ל או בעודם ע"ש (ה ב) בדבריהם:
תד"ה כסף. וא"ת כיון כו' כ"ש כסף על נחושת כו'. ולעד"נ דאשמעינן אע"ג דמקיימם ואינו חוזר ומחללן על כסף די"ל דזה גרע טפי מכסף ע"כ כמש"כ רש"י שבזיון כו':
תד"ה ויחזור. תנן הדמאי אין לו חומש כו'. זהו רישא דמחללין אותו כסף ע"כ דמסיים עלה דברי ר"מ והמהרש"א במחכ"ת לא עיין אחרי':