1
גמרא לא יתירא דאכתי כו' מוכרה בשויה. ופרש"י ביפה ותימה דמלת שויה תשמש לשני מובנים הפכיים ואולי בכוונה העתיק רש"י כאן בשוויה בשני ווי"ן (וכן לעיל בהברייתא לאחר שכ' הפי' דהכא) דזהו החילוק דשוי' בחד ו' פירושו כמו שהוא שוה עתה לאחר חסרונו ובב' ווי"ן מובנו שיווי ודמיון ור"ל דומה לתחלתו או לשאר סלעים שלמים:
2
תד"ה נותנה. דאי ממתניתין ה"א כו' קמ"ל חזקיה כו'. וכ"כ לפי' הריב"ם ולכאורה קשה א"כ מאי זה סיוע:
3
בא"ד ופריך והאמר חזקיה לפי' כו'. כצ"ל:
4
בסופו והריב"ן פי' כו'. לכאורה גם מרש"י ד"ה מ"ק וה"ק משמע שפי' כן: