1
גמרא למקניא ולא לקנויי. קריאת הלמ"ד בפתח וגי' הרי"ף והרא"ש לאקנויי:
2
תד"ה נשרפו. ותירץ כו' יאמר לוקח למוכר נשרפו כו'. לכאורה לפ"ז אם היה עלייתו של מוכר שכורה ללוקח לא תקני משיכה לבדה עי' לקמן (מט ב) וזה לא שמענו ואולי זמנין דמשכה לסימטא ולא לעלייתו ושמה תפול דליקה:
3
תד"ה אא"ב. ור"ת מפרש כו' עד סה"ד. וק"ק א"כ למה תקנו כלל שיוכלו שניהם לחזור בתרי תרעי לכ"ע ולרבנן אפי' בחד תרעא ולר"ש המוכר לבד לא יתקנו אלא היכא דאיכא הפסד לגמרי דבזה לבד סגי לסייג חששא דדליקה וכדומה לרבנן לא קשיא משום לא פלוג אבל לר"ש דמחלק קשה וגם רבנן הא מחלקי לענין מי שפרע ועיין במלחמות: