[במשנה אריב"נ וכי מה כו' אלא כו' לכור אחד בלבד. לכאורה כיון דמיירי שעירבן עם פירותיו לא יוציא לו לכור שלם אלא כפי חשבון ואולי דאה"נ קאמר] :
רש"י ד"ה וכ"א רבה. ועוד רבה תלמידיה דר"ח הוה. עי' רא"ש בפ' הפרה סוף סי' ה' שהביא ראיה דר"ח גדול מרבה וצ"ע לשון התוס' במנחות (קו) ד"ה רבה ועמש"כ שם והא ל"ק על לשון רש"י מהא דאשכחן בשבועות (י ב) דא"ל רבה לר"ח ואת כו' ובפסחים (מו ב) לדידך עי' ב"ב (קנח ב) דמצינו ג"כ באביי דא"ל לרבה רבי' את כו' שם (מז ב מח א):
רש"י ד"ה ליחזי דידיה. ויטיל על ש"ח כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה ליין. הקנקנין בולעים שתות. ובעד שמרים משמע דאינו מנכה לו כלום ונ"ל משום דשמרי יין אולי שוה כהיין עצמו דחזי לתמד ולשא"ד אבל שמרי שמן לא חזי למאומה (ולקמן בתד"ה לא אמרו משמע שיש בהם שיווי מה) גם נ"ל מה שאמרו בגמרא לקמן גבי עובדא דר"י איכא גולפי ושמריא דר"ל מה שמחיר השמרים עולה יותר מן היין [והנה מבואר כאן דמיין בולע הקנקן טפי משמן. וכן איתא בפ"ג דמכשירין מ"ב. וכ"נ ממתניתין דביין מנכה לו שתות בלע אפי' בקנקנים ישנים וטעמא נ"ל משום דמדייתי לחוץ כדמוכח במכשירין שם. אמנם בע"ז (לג ב) גבי כסי כו' פעם ראשון כו' ג' מותר לפרש"י משמע דבישנים לא בלע כולי האי ועי' ר"ן שם] :