1
גמרא מה יתן לדעת כו'. בקדושין (נט ב) הגי' מה יתן דניחא ליה כו' וכ"ה לקמן (ל) בדרשה דלא עבד אך בענין דהכא שינה הש"ס הלשון בכוונה לומר דלא סגי בניחותא עד שידע אף דבעלמא לא בעינן לרבא דעת וכיון דהלכה כאביי לכן לא דקדק הש"ס שם ושם דכיון דבעינן ניחותא ממילא צריך דעת כמו בעלמא וכ"ה סברת התוס' לקמן שם גבי עובד דבעינן ג"כ דעת:
2
רש"י ד"ה רבה מתרץ. דטעמא דרה"ר באלומות. כה"נ לכאורה להגיה וכן בדה"ס טעמא דאלומות ברה"ר דכיון דפי' לעיל דהקושיא הוא מאלומות צל"פ גם התירוץ עליהם ולהס"א שבגליון נראה דר"ל לטעמי' דמפרש בכריכות ברה"י כן יתרץ טעמא דאלומות ברה"ר:
3
תד"ה איסורא. ואע"ג דכי ידע מתייאש כו'. כ"נ דצ"ל ולמחוק תיבת לא ור"ל דאפי' יש בו סימן יתייאש כשיוודע כיון דאבודה מכ"א ה"נ איסורא כו' כה"ג דלא ידע (כ"ה הב"ח) דמייאש ר"ל אע"ג דכשיתודע לו יתייאש: