גמרא מאי מכריז מנין כו'. נראה דזהו קושיא למאי דס"ד למידק דקשר הוה סימן ואדדחי ליה דכריכה ה"ס וע"כ דס"ל דאין סימן אחר זולתם והיינו משום דס"ל דהמנין מכריז א"כ מאי איריא כו' אלא כו' שטרי מכריז ויש כאן גם המנין לסימן ולכן אף את"ל דאגודה היינו קשורין זב"ז כבברייתא קמייתא אפ"ה לא תפשוט דקשר ה"ס:
גמ' שם דלמא לקיומינהו אזלי. מפי' הרע"ב משמע דהחשש הוא דנפלו מיד הסופר הדיינין וכמ"ק מפרש"י אבל מדפריך אח"כ דלמא מידא דספרא נפיל למ"ה. לכן נ"ל דדרך המביאין שטר לקיימו מוסרין אותו ליד הדיין וכשיקיימוהו מוסרין תיכף להסופר שישיבהו לבעליו ויקח שכר כתיבת ההנפק ולכן הקושיא הראשונה הוא דלמא נפל מיד הדיין וכ"מ מפי' הרמב"ם ובסמ"ע סי' ס"ה סק"ל רק מה דמשמע מהאחרון דמיירי בכרוכים יחד לא מחוור דמשמע דאפי' לא נמצאו רק במקום אחד ג"כ הוי' הוכחה דמי קבצם למקום אחד כלשון רש"י במשנה או דזה לא שכיחי שיאבדו כל הג' אנשים ובפרט במקום אחד וכמש"כ התוס' לקמן (כב ב) בד"ה אי דליכא: