1
גמרא כולהו שני דרבה בר"ה כו'. כה"ג ב"ק (פ) נזיר (נז ב):
2
תד"ה האי. והשתא א"ש הא כו' דאמצרנות קאמר כו'. לכאורה משמע דדוקא ביני אחי כו' הוא דקאמר ר"י דלא מסלקינן ליה אבל אם היה מב' הצדדין דחד מודה דמסלקינן ליה ולר"נ אפי' ביני אחי מסלקינן וא"כ אפי' לפרש"י אתיא הא דאין אונאה לקרקעות במצרנות כה"ג:
3
בא"ד כדמוכח בכתובות כו'. מה שהקשה המהרש"א אמאי לא הוכיחו מהא דאיצטריך ר"נ לאשמעינן דהלא מתניתין היא נ"ל משום די"ל דאתי לאפוקי דל"ת דפי' דמתניתין הוא דאינן בתורת אונאה כו' כדפירש ר"ח שם לגבי הקדשות: