1
גמרא אפקעתא דמלכא. עי' מסה"ש וכן לעיל לט:
2
רש"י ד"ה הא איכא. וסלקינן ליה ומגרע כו'. כצ"ל:
3
רש"י ד"ה לא תעלה (בסופו). ותחלק נ' שקלים למ"ב שנה כו'. כצ"ל:
4
תד"ה אי הוית. וממנו יש לו לקבל שכירותו כו'. לפ"ז לא קאי אלא לתירוץ הא"נ ומדוע לא פי' דיכול לומר כי נשארנו כו' שהרי נשאר לי מה שקצבתי עמך אם מאותה שדה או מן השוק ואפי' אם בה לא נשאר מאומה: