רש"י ד"ה אבל. ובשבועת היסת שהטילו חכמים כו'. בשבועות (מח ב) בד"ה הא שאר פי' דבימי ר"נ תיקנוה וכ"כ התוס' שם (מה) ד"ה עקרוה ור' ינאי וריו"ח הא קדמי ליה ונ"ל דהכא דאי דרך כ"כ לפרוע ביומא דמשלם זמני' כבר נתקנה קודם ר"נ וכה"ג כתב התוס' לעיל (נח) בד"ה משכחת ומיושב בזה ג"כ קושיית התוס' לקמן (קיב ב) בד"ה שקליה ואפשר לכוון זאת ג"כ בתירוצם שם ובשבועות שם (ובדף מו) ד"ה בדרבנן אע"ג דשם לכאורה י"ל דזהיר טפי כדי שלא יעבור על בל תלין (והכא בשכירות קרקע א"ע על ב"ת לדעת הרמ"ה בטור ר"ס של"ט) מ"מ הרי ריו"ח מדמי להו אהדדי ולכאורה יהיה ראיה מזה דלא כדעת הרמ"ה ויהי' מיושב קושיית התוס' בב"ב (ה ב) בד"ה ובא בזמנו ועי' בשו"ע סי' ע"ח בסעי' ג' ד' וה' ובאחרונים שם ואכמ"ל:
רש"י ד"ה שואל אדם. משמע לן כ"ז שהוא טוב כו'. כצ"ל וכ"ה בנ"י:
רש"י ד"ה ומהדר. אלא שאלה הואי ובטובו והאי כו'. כצ"ל ומלת הוא למחוק וכן ליתא ברש"י שברי"ף:
רש"י ד"ה לחרוש. ולא יחזרו ויצמחו לכשתזרע. לכאורה אז כשתזרע בלא"ה יצטרך לחרוש קודם וזה י"ל ע"פ הא דאיתא לקמן (קה) (בירא) [בזרא] דנפל נפל אבל מדוע לא פי' דיכחישו כח הקרקע ואפי' קודם שתזרע נמי: