אלא חותך הראש לשנים כו' ב"י רצה ליישב כאן דברי רבינו כמ"ש בדרישה ואין ישובו מספיק מכמה קושיות כתבתי בדרישה והנני מציג לפניך דברי הרשב"א ועל פיהם יתבארו היטב דברי רבינו וז"ל בבית שלישי שער שלישי ואיני רואה טעם לדברים הללו אלא אם רוצה חותך את הראש לשנים ומולח יפה את הראש מצד פנים והופכו ומולח על השער שאין השער מעכב על המלח להפליט דם שבבשר הראש שהרי מוח שבעצמות נכשר ע"י מליחה ואין העצם מעכב ק"ו הדברים לשער הראש ולא אמרו במוח שבראש אלא מפני וורידין של דם שעל קרום של מוח שהוא כאילו דם כנוס שם בעין אבל דם האיברים שהוא קלוש וצלול יוצא הוא ע"י מליחה שעל השער וכן הדין לטלפים מחתך אותם מעט ומולח והדם יוצא מן החתך וצריך שיהא חיתוכן למטה עכ"ל. והנה מ"ש אם רצה חותך מדתלה הדבר ברצונו משמע דמדינא א"צ לחתוך הראש וטעמו דאפשר להוציא כל הדם ע"י שיניחנו על בית השחיטה או על נחיריו וינעוץ בו קנה או שינקוב מעט עצם המוח והקרום וכמ"ש רבינו לענין מליגה בסימן ס"א והוא גמרא ערוכה בדין רישא בכבשא ודוחק לחלק בין מליגה למליחה כיון שאין כאן אלא משום שאין מקום לדם לזוב כמ"ש הרשב"א והביאו רבינו בסמוך. אלא שמ"ש חותך הראש כו' כ"כ לפי דעת הי"א שמחמירין שלא כ"כ מכח דינא אלא שר"ל שכן נכון להחמיר למולחו שני פעמים משום השער שמפסיק ומעכב על המלח וע"ז כתב שאינו רואה מקום לחומרא זו כלל שהרי מוח שבעצמות נכשר ע"י מלח ואין העצם מעכב אעפ"י שהוא סתום מכל צדדיו ולא נזכר גבי עצם שום חומרא להחמיר ולומר שהעצם מעכב הדם וק"ו הדברים לשער שבראש שאין מעכבין ולכן א"צ למולחו שנית אלא אם רוצין להחמיר בזה יש להם להחמיר לחתוך הראש לשנים כדי להוציא המוח שיש שם דם כנוס תחת הקרום. ומ"ש ולא אמרו במוח שבראש אלא מפני ורידין כו' אין רצונו בזה לתת טעם למה אמרו לחתוך הראש לשנים דזה לא מצינו בשום מקום בתלמוד שצריך במליחה לחתוך הראש לשנים אלא רוצה לתת טעם למה אמרו שצריך תיקון אצל הראש כגון להניחו על בית השחיטה או על נחיריו או לנקוב ולא נימא שהמלח או האור יוציא כל הדם כמו שאמרינן בשאר עצמות שהמלח מוציא כל הדם ואין העצם מעכב וע"ז אמר דשאני הראש שהורידין של דם כו' הרי הוא כאילו דם כנוס שם. ומ"ש וכן הדין לטלפים כו' אין רצונו לומר שכן הדין לטלפים שצריך לחתוך דז"א דמ"ש עצם הרגלים משאר עצמות והרי כתב שא"צ תיקון אצל הראש אלא משום דם הכנוס ובטלפים אין שום דם כנוס אלא ה"ק וכן הדין לטלפים שאין העצם מעכב והדם יוצא ע"י מליחה ומ"ש מחתך אותם מעט כו' גם זה כתב לפי דעת הרוצים להחמיר שגם הטלפים יש לחתוך קצת משום חומרא (וטעם שמחמירין טלפים טפי מבשאר עצמות משום דלפעמים מולחין הרגלים והן עומדין על טלפיהן והוי ככלי שאינו מנוקב שמתכנס שם שפע דם מכל הרגלים ואין לו מקום לזוב בשפע לכך החמירו בו לחותכן אפי' כשמולחין אותן והן מונחין על צידיהן) וכמ"ש בהדיא בש"ד מה שחותכין הטלפים הוא חומרא בעלמא ולא מדינא. וז"ל ש"ד וכן מותר ברגלים שמשימין על האש להסיר שער דלא אסרינן רק הראש כי לפעמים נתבשל המוח בקרום אבל דם שנשאר בשארי מקומות נורא משאב שאיב דמא ומיהו המחמיר לנקוב המנעלים של רגלים כדי שיצא דם תע"ב עכ"ל משמע להדיא שחומרא בעלמא הוא ואעפ"י שכתב לענין טמינתם על האש נראה דה"ה לענין מליחה דינא הכי דמה שהאש מוציא המלח מוציא כיון דאין העצם מפסיק המלח. ועד"ז מבוארים דברי רבינו שמ"ש אלא חותך ר"ל לפי דעת הי"א שרוצין להחמיר בזה יש להם להחמיר וכמ"ש ומ"ש וכן הדין לטלפים ר"ל שכמו שבשאר עצמות המלח מוציא את דמו ואין העצם מעכב כן הדין נמי בטלפים וכמ"ש. ומ"ש רבינו שהרי מוח שבבשר העצמות כו' כתב ב"י נ"ל למחוק מלת שבבשר ע"כ ול"נ שא"צ למחוק וה"ג שהרי המוח שבעצמות הבשר כו' ובא לאפוקי מוח שבראש ששם דם כנוס בקרום ואינו יוצא ע"י מלח אלא ע"י תיקון כמ"ש. ומ"ש אח"כ הקרום שעל המוח יש בו חוטין כו' ומחלק בין מליחה לצליה הוא דברי הרשב"א שכ"כ שם לפני בבא הנ"ל דלמליחה יחתוך הראש כו' ע"ש ונראה דהוא ג"כ כ"כ משום חומרא בעלמא ומסיק ע"ז דהרא"ש לא חילק בין מליחה לצלייה (ועיין בדרישה) אלא שקשה לפ"ז על רבינו שחיסר העיקר מן הספר שלא כתב בדברי רשב"א מלת רוצה וע"ק שחזר וכתב הקרום שבמוח יש בו חוטין כו' עד לפיכך הבא למולחו קרעו מוציא את מוחו כו' משמע דלדינא כ"כ דלא קאי שם אדעת הי"א הנ"ל וע"ק שרבינו כתב לקמן והרא"ש ז"ל היה מתיר וכו' רק שינקוב העצם והקרום וכו' מדכתב היה מתיר משמע דמ"ש לעיל בשם הרשב"א יחתוך הראש לשנים מדינא כ"כ ולא לחומרא. וצריכין לומר שרבינו ס"ל שמ"ש הרשב"א אם רצה אדלעיל מיניה קאי שכתב שם הרוצה למלוח הראש כיצד יעשה כו' ע"ז כתב אלא אם רצה כו' (ומ"ו בא"ו כתב שמ"ש הרשב"א שימלחנו תחלה לא כ"כ לדינא אלא דרשות נתונה לאדם למלוח תחילה קודם מליגת השער אבל אם רוצה לחתוך הראש ברישא ולמולחו אח"כ ג"כ שרי ומזה איירי הגמרא רישא בכבשא והכי היו נוהגין שלא למלוח תחלה כי אז צריך לחתוך הראש לצורך המליחה ואח"כ כשיחרכנו להסיר השער ילכלכנו בשער רק שיעמידנו על בית השחיטה ובזה איירי רבינו לעיל ר"ס ס"ח ע"ש. ובזה מיושב ג"כ מלת רוצה שכ"כ הרשב"א שר"ל אם ירצה לא ימלחנו תחלה כלל ואם ירצה למולחו תחילה יעשה וי"ל דמש"ה השמיט רבינו מלת רוצה כיון דאין נ"מ לדינא וק"ל) וסובר שהרשב"א מן הדין הצריך לחתוך הראש לשנים ולהוציא המוח ואע"פ שהרא"ש סובר לקמן שדי לו בנקיבת העצם והקרום הרשב"א חולק עליו בזה וכמ"ש לעיל בסימן ס"ז שהרא"ש סובר דלצלי א"צ לחתוך החוטין והרשב"א חולק עליו בחוטי היד והלחי הה"נ כאן חולק עליו וסובר דלמליחה צריך להוציא המוח הואיל ודם כנוס שם והא דאמרינן רישא בכבשא אותביה אבית השחיטה דייב דמא ושרי כו' כמש"ר בסימן ס"ח ס"ל דשאני התם שעל ידי האש הדם יוצא אבל באמת נשאר קשה לסברת רבינו מ"ש בדרישה שהיה לו לרשב"א לקצר ולכתוב שאין השער מעכבו ותו לא וע"ק מ"ש עצם הגלגולת וטלפים משאר עצמות וגם קשה הלא הרשב"א לא כתב אלא שאין מקום לדם לזוב וא"כ בנקיבה סגי ודוחק לומר שהרשב"א חדא ועוד קאמר ושעצם הגלגולת וטלפים קשים משאר עצמות דא"כ א"צ לטעם דם בעין לכך נראה יותר כמ"ש תחילה:
×
Support Sefaria
Dear Friend,
Since we launched our campaign two weeks ago, more than 275 users have become sustaining monthly donors. This puts us more than halfway toward our goal of recruiting 500 new monthly donors by Shavuot!
Please consider joining today. Your monthly support is vital for the maintenance and growth of Sefaria's library, and for making Torah accessible to millions of people year round.