1
אבל אם טהור מליח וטמא טפל כו' אפי' קליפה לא בעי אע"פ שכתב רבינו דין זה גבי דגים וכתב ג"כ טהור מליח וטמא טפל שהוא ל' השייך גבי דגים לא תימא דדוקא גבי דגים דינא הכי הואיל ואין צירן אסור אלא מדרבנן אלא אף גבי בשר שחיטה ונבילה דינא הכי דזיל בתר טעמא הואיל ואין האיסור מליח אינו פולט איסור ואין דבר המותר נאסר ממנו ועד"ר. ובסימן צ"א וק"ה כתב רבינו דגבי מליח לא שייך למימר עילאי או תתאי גבר ומ"מ בעי הדחה כמו בשר וגבינה שנגעו יחד כמ"ש בסימן צ"ה ומה שלא הזכיר רבינו כאן הדחה משום דסתם בשר חי אין אוכלין ולא מבשלין בלא הדחה: