ויש לדקדק במ"ש רבינו והגאונים כתבו שמותרין לצלותן אפי' בלא חתיכה ומליחה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ולעיל סימן כ"ב כתב שאסור לצלותן לכתחילה אם לא שחט הורידין אם לא ע"י חתיכה ומליחה ועוד קשה דלעיל כתב דבדיעבד צריך לחטט אחריהן וליטול כדי נטילה מבשר סביבו ולהשליכו אם נצלה בלא חתיכה ומליחה וכאן כתב רבינו שאפי' למאן דאסר בדיעבד הבשר מותר וא"צ אפי' כדי נטילה. ונראה שיש לחלק בין ורידין לחוטין שהחוטין דקין הם ונורא משאב שאיב כל דם שבתוכן כמ"ש רבינו בס"ס בשם בעל העיטור והגידין שתחת הכתף והיד אם צולה אותו כשרה לאוכלה שהם צומקין באור משא"כ בורידין שהם עבים ואין כח באור להוציא כל דמן. ובד"מ כתב ליישב קושיא זאת ז"ל ואפשר לומר דחוטין אלו הם עבים יותר מורידין ואין פולטין כלל בבשר כן נ"ל עכ"ל וקשה לי דבזה נתיישב למה א"צ כדי נטילה מהבשר אם נצלה עם החוטין אבל מ"מ לא נתיישב מה שקשה דהטור אינו מצריך כאן חתיכה ומליחה כלל לצליה משמע שהוא מטעם שהאור שואב את דמן דרך צלייתן ולעיל מצריך חתיכה ומליחה אף לצלי ע"כ צ"ל כמ"ש: