אבל כל חתיכה שניכר כו' עד מותר לשלוח ע"י נכרי והא דאמרינן לעיל נותן ישראל ירך לנכרי שלא בפני ישראל אפילו גיד הנשה בתוכה בין שלימה בין חתוכה ולא חיישינן שמא יקנה ישראל מן הנכרי וכסבור שהוא מנוקר לפי שהישראל לא יקנה מחשש שמא מן בהמה טריפה הוא והתחיל הישראל לחתוך גיד הנשה קודם שידע כו' א"כ ה"נ ניחוש שמא נכרי זה יקנה מישראל ירך של טריפה שהתחילו לחתוך ממנה גיד הנשה ויחליפו מזה שמשלחין עמו ומה מועיל חיתוך הניקור וי"ל דלעיל שהוא חשש קרוב לפי שירך זה הוא של נכרי יאמר הישראל ודאי מטריפה קנה אבל הכא שזה בודאי שלח ירך מנוקרת אתה צריך להוסיף עוד חששות ולומר דישראל היה לו ירך ונקרה ואח"כ נודע לו שטריפה היתה ומכרה לזה ואח"כ שלח זה ע"י ירך מנוקרת והוא מחליף להנאת עצמו כשירה בטריפה וכל כי הני חששי רחיקי לא חיישינן: (הנני מבאר סדר הניקור ע"פ גירסת ב"י):