1
ואם ידעה תחילה כו' עד ומחזקת עצמה פי' כשהיא שוחה ליפול כל שעה היא מתחזקת בצפרניה עד שאינה נופלת בגובה והא דאמרינן בסמוך גבי זכרים המנגחים זא"ז דחוששין אעפ"י שיודע שרוצין להפילו י"ל דכל אחד סובר שהוא יחזיק את חבירו ולא יפול (ולפיכך כשחבירו מפילו פתאום הוא מפילו ואין לו שהות לנעוץ צפרניו ירושלמי עכ"ה):