יש אוסרין אע"פ שלא נפסקו ולא נתעכלו גידיו טעם האוסרין דאמרינן בפרק א"ט אמר רב יהודה אמר רב יהודה אמר רב שמוטת ירך טריפה וכתב הרשב"א בת"ה הארוך דאיכא מרבוותא דפירשו דשמוטת ירך טריפה דאמר רב יהודה לאו היינו בוקא דאטמא אלא ראש העצם האמצעי המחבר בין עצם הירך ועצם הרגל וראש העצם ההוא בו נצמתים צומת הגידין והראש השני המחובר עם עצם הירך בו נאמרו דברי רב יהודה וקראו ירך ללמד על הראש המחובר לעצם הירך עכ"ל ויש לדקדק בדבריו למה אמר לאו היינו בוקא דאטמא אלא ראש העצם האמצעי והוכרח ליישב אחר כך למה קראו ירך לימא בקיצור שקאי על תחתית הירך מקום חבורו בשוק גם למה ליה למימר שבו נצמתו הגידין וכי עד הנה לא היינו יודעים שבעצם האמצעי צומת הגידין אלא נראה שזה הי"א הוא אזיל בשיטת רש"י שסובר עצם האמצעי אם נחתך נאסר מיד בכל מקום והטעם הואיל ובו צומת הגידין וע"ז קאי רב יהודה ואמר שמוטת ירך טריפה אפילו לא איעכול ניביה ופירשוה דקאי על מקום חיבור עצם השוק עם עצם הירך דכיון דבאותו עצם צומת הגידין החמירו בו להטריפו אפי' לא נפסקו ולא נתעכלו שם הגידין אבל בוקא דאטמא שניתק ממקומו במקום חיבורו בגוף מודה הי"א דלא נאסר אלא דוקא באיפסק ואיעכול ניביה שהוא מימרא דרב מתנא האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה וה"מ דאיעכול ניביה זהו דעת האוסרן והרשב"א חולק ע"ז ופירש דשמוטת ירך טריפה היינו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ואיעכול ניביה אלא שלא חש רב יהודה להזכיר איעכול ניביה וס"ל כיון שלא הזכירו חכמים הטריפות דשף מדוכתיה ואיעכול ניביה אלא בבוקא דאטמא אין לנו להוסיף על הטריפות דאין לנו בטריפות אלא מה שמנו חכמים והילכך ראש התחתון ש' עצם הקולית המחובר עם השוק דשף מדוכתיה אפי' אפילו איעכול ניביה כשירה זו היא דעת המתירין: