הכי גרסינן במה דברים אמורים שנפסקו הגידין שמחובר בהן לגוף ונתעכלו אבל נפסקו ולא נתעכלו לא כן צריך להגיה וכן הוא להדיא בגמרא לכל הגירסות וכן הסכימו כל הפוסקים וכן השיב הריב"ש ע"ז שט"ס הוא ב"י והטעם דכשלא נתעכלו הדר בריא אבל ניטל הירך טריפה אע"ג דלא מתעכל ניביה ר"ן. וגם דברי רבינו אלחנן מיושבים טפי לפי גירסא זו שכתב וה"מ בבהמה אבל בעוף אפי' לא איעכול ניביה טריפה ואי גרסינן לעיל נפסקו או נתעכלו מאי אפי' דקאמר הלא גם בבהמה בנפסק אפי' לא נתעכלו טריפה. וכתב מ"ו בשם השערים דאין אנו בקיאין באיעכול ניביה וכן המנהג אבל היכא דאיעכול ניביה ולא שף מדוכתיה יראה להתיר וכן מצאתי בסמ"ק ומרדכי ע"כ: