1
ובלבד שלא יתנו תחילה דהוי כמאכילו משלו וכן משמע ברא"ש דף מ"ד ונראה דמיירי אפי' בשניהם אבילים אפ"ה מותר להאכיל סעודת הבראה זה לזה רק שלא יתנו דאל"כ איך שייך לומר שיתנו וכי פותחין לפורעניות ועיין בב"י. ועיין בא"ח סימן ק"ע דאסור משום צד ריבית לאמור לחבירו בא ואכול מה שהאכלתני מיהו זהו דוקא כשכבר אכל עם חבירו ובא חבירו לחזור להאכילו גם כן בזה יש צד ריבית אם יאכילנו יותר ממה שהאכילוהו אבל הראשון שבא להאכיל אין בו צד ריבית באומרו אכול עמי ואאכל גם כן עמך וע"ז אמרו שם ובירושלים היו הופכין ע"ש: (בנים אפי' קטנים ובמרדכי ה"א דף שצ"ו דאפילו יש לה בנים קטנים אין אנשים מברין אותה משום הרגל עבירה וכן אין ללוותן תוך ז' שמלוין האבל וכן כתב ב"י בשם הג"מ עכ"ה):