הוי כאילו אין הגדול בבית ואז הגדול מונה לעצמו מיום ביאתו ולכן גם הקטן מונה לעצמו מיום ביאתו והאבלים שבבית מונין לעצמן כ"כ הרמב"ן בהדיא ב"י הביאו והא דאמרינן לעיל דהכל הולך אחר הגדול היינו לענין התחלת אבילות שאם הלך הגדול לב"ה אין האבילות חל עד שיסתום הגולל ואפי' אותם שנשארי בבית אין מתחילין להתאבל עד אותו זמן ומשערין לפי אומד דעתם אימתי הוי סתימת גולל. ומיירי באופן שגדול הבית שהלך עם המת לא התחיל אבילתו אחר סתימת הקבר מאיזה סיבה וכוונתו שיתחיל אבילתו כשיחזיר ויהיה בביתו ואבלים שנשארו בבית התחילו מיד אחר ששיערו לפי אומד דעתם שנסתם הקבר וע"ז קאמר שבאם בא גדול הבית לביתו לשאר אבלים תוך ג' ימים לסתימת הגולל מונה עמהן כן נלע"ד לכאורה ועיין באשר"י. אבל לענין משך ימי האבילות אין כולן שווין אלא אם בא הגדול תוך ג' ימים הרי הוא כאילו כו' וכבר כתבתי זה לעיל: