ונזדמן לו חלוק תוך שבעה פי' תוך שבעה מיום המיתה או מיום השמועה אם הוא שמועה קרובה שמתאבל עליה. דאין קריעה בלא שבעה בשאר מתים אבל באביו ואמו יש קריעה בלא ז' גמרא. נמצא הרמב"ם דס"ל דגם באביו ואמו אינו קורע אלא שלשים אינו חולק אלא במי שלא היה לו חלוק ונזדמן לו אח"כ דבשאר מתים מיד שעברו ז' ימים הראשונים והתאבל בהן אם נזדמן לו חלוק אח"כ א"צ לקרוע. ובאביו קורע כל ל' ותו לא אבל אם לא שמע שמת גם בשאר מתים קורע כל ל' דהא אף גם בהן יש ז' מיום השמועה תוך ל' וממילא באביו קורע בכה"ג לעולם לכ"ע אבל מלשון רבינו משמע דפליג הרמב"ם גם אההוא וכן דעת הראב"ד והביאו ב"י לקמן בסימן ת"ב בד"ה אין קורעין על שמועה רחוקה כו' עד והראב"ד כתב דאפי' על אביו ואמו אינו קורע בשמועה רחוקה לפי שהיה מפרש הסוגיא בע"א וכתב עליו הרמב"ן דסוגיא משובשת הוא בפירוש זה וסתר דבריו כו' עד והרמב"ם סתם דבריו בפ"ז דאינו קורע בשמועה רחוקה ולא חילק בין אביו ואמו לשאר מתים ובודאי שדעתו לומר שאינו קורע בשמועה רחוקה אפי' באביו שהרי הוא סבור במי שאין לו חלוק בשעה שמת אביו ונזדמן לו אח"כ אינו קורע אלא עד ל' יום עכ"ל הרי לפנינו דס"ל לב"י דרמב"ם יש לו פירוש אחר בגמ' וכהראב"ד ומדמה דין שמועה לדין אין לו חלוק ודו"ק ועד"ר: