1
ואין שומטין הכר מתחתיו לכאורה היה נראה דהשמטת הכר טעמו מכח שאומרים שיש נוצת מקצת עופות שגורמין שלא יוכל הנפש להפרד זמן ארוך וכן אסור לשום מפתחות ב"ה מראשותיו שאסור לגרום לו המיתה אבל אם יש סמוך לו חוטב עצים או מלח על לשונו מותר להסירו רמ"א ע"ש. מיהו ז"א וכמ"ש בדרישה אלא הטעם הוא משום דמכח דמזיזו ממקום למקום מקרב מיתתו וכמ"ש ב"י דטעמא דכולהו מש"ה הוא (ואפשר לומר ג"כ משום דתנן בפ' שואל דף רנ"א דלאחר מיתה שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול כו' לזה אמר דבעודו גוסס אין עושין כן עכ"ה) ועיין בדרישה: