1
לפיכך מיד כשמפרישו מברך ברוך אתה ה' כו' על פדיון פטר חמור. הא דמברך על הפדיון דפטר חמור ועל פדיון הבן ואינו מברך על נתינת הבכור מבהמה טהורה לכהן כמו שמברך כשמפריש חלה או מפריש תרומה היינו משום דאינו מברך אלא כשנשאר בידו ממה שהיה קודש דהיינו בפדיון בנו דנשאר בידו בנו ולא נתן בעדו כ"א ה' סלעים ובפטר חמור לא נתן בעדו אלא טלה כל שהוא ואף אם פודהו בשאר דברים שנותן בעדו כל שוויו מ"מ נשאר בידו מה שהיה קדש ובהפרשת חלה ותרומה נשאר בידו העיסה והדגן שהיה מדומע מתחילה וכולו אסור משא"כ בנתינת בכור לכהן דלא חל קדושה מתחילה אשאר דברים זולתו ואותו נתן כולו לכהן: