1
ישראל לא נחשדו על הבכורות כו' דכהנים חשודים משום דאית להו טורח גדול להמתין עד שיפול בו מום אבל הישראל א"צ להטפל בו אלא ל' בדקה ונ' בגסה ובטירחא זו שיש לה קצבה לא חשדינן ליה וא"ל ליחשדנו בספק בכור שא"צ לתנו לכהן שיעשה בו מום כדי שיאכלנו שזה אין לומר שאין אדם חשוד שיעשה איסור יעבור על מום לא יהיה בו מחמת אכילה אלא שחשוד לגזול מתנות כהונה כדבסמוך. (וי"ל ג"כ דכיון שהוא ספק בכור ואין יכולין לבא לידי ודחי איסור הקילו בה עכ"ה) ואי משום הטירחא שאינו רוצה להטריח בו עד שיפיל בו מום ויאכלנו הא אי לא ניחא ליה בזה ימסרנו לכהן והכהן צריך לקבלו אפילו ספק בכור וכמ"ש בדרישה: