תנא פתח שאחורי כו' פירש"י כגון שיש במקצוע הבית פצים כו' הנה אכתוב ביאור רש"י ודברי רבינו שעליו כפי שנלע"ד בקצרה דמ"ש פתח שאחורי הדלת. ר"ל הפתח המערבי היא אחורי הדלת הצפוני ומיירי שאין הדלתות קבועין בציריהן בהפצין אלא במזוזת הפתח השנייה הן קבועין לצד צפון ולצד מערב וכשנועלין הדלתות הן ננעלים שניהם על הפצים ומיירי שהדלתות בפתחים דרך פנים לתוך הבית. וקאמר שאותו פתח המערבי שאין מזוזה קבוע בפצים של צד פתחו כי אם בצד השני של הפצים הצפוני היא אחורי הדלת הצפוני דכשאותו הדלת הצפוני נפתח והוא נכנס דרך פתח המערבי להבית רואה את המזוזה שהיא קבוע שם וברש"י בגמרא כתוב כשהדלת סתום היא אחורי הדלת ולפ"ז א"ש טפי מ"ש אחורי הדלת דאף כשנכנס בפתח המערבי אינו רואה המזוזה דהדלת מפסיק והיא אחורי הדלת. אבל יותר מתיישב בעיני מ"ש רבינו כשהדלת פתוח ואחורי הדלת ר"ל שהמזוזה אינה מצד פתח המערבי אלא אחוריה וכלשון הגמרא כתב רבינו בר"ס רפ"ט ז"ל שם ואם הניח אחורי הדלת אין זה מצותה. ופי' הנ"י שם דהניחה חוץ למזוזת השער דבעינן דרך ביאתך. שמע מינה דכשאינה קבוע בצד שנועל שם הדלת אלא בצד שני של הפצים נקרא אחורי הדלת הכי נמי דכוותיה. וקאמר דאם אותו הפצים פחות מרוחב טפח דיוצא בה גם ידי פתח המערבי ואע"ג דלא הוי לה ימין ביאתו כ"א דרך שמאל ביאתו. מ"מ כיון דאין הפצים טפח מחשב הכל כפתח אחד (ואין אנו צריכין לומר שרש"י ורבינו שהביאו ס"ל כפירוש הר"ץ והביאו המרדכי והב"י עיין מ"ש בדרישה עכ"ה) שכתב דמיירי שאותו פצים היא קבוע באופן שהיא בימין גם לפתח המערבי. דאם כן לא היה סותם רבינו דבריו וגם ר"ץ לא בא לפרש לשון רש"י כן אלא מפרש הברייתא) ומ"ש רבינו ויראה מכאן אותם פתחים שהן חלוקין כו' זה לא מיירי דוקא שהמזוזה קבוע בפצים האמצעי העומד בין הפתחים והדלתות משני הפתחים ננעלים עליו כי אין מדרך אותן פתחין לקבוע המזוזה בהפצים האמצעי כי אם במזוזה הפתח הראשונה דרך ימין הכניסה ובא ללמדינו שאין אותו פצים הקבוע באמצע מחשב הפסק להצריך לקבוע בו מזוזה לצורך פתח השני דכל שאינו רוחב טפח לא מחשב הפסק להיות לה שם פתח בפני עצמה להצריכה מזוזה בפני עצמה. כמו שלא נחשב כאן הפצים להפסק להצריך לפתח המערבי למזוזה בפני עצמה. אבל ה"ה וכל שכן אי קבוע המזוזה גם בזה בפצים האמצעי מימין הביאה לאחד מהפתחים אלא שהאמת כן הוא שאין הדרך לקבוע מזוזה בהפצים בפתחים החלוקים והן מרוח אחד ודו"ק. (ע"כ העתקתי ממה שמ"כ בכתיבת יד א"א הואון ז"ל במקום אחר ולא היה בתוך הקונטרס והוא עולה יפה לפירוש רש"ל הנזכר בסמוך. והא לך הביאור בתוך הקונטרס עכ"ה):