דכתיב דם נפשות אביונים נקיים כו' בירמיה סימן ב' כתיב להאי קרא וברישא דעניינא כתב למה תריבון אלי כלכם פשעתם בי נאם ה' לשוא הכיתי את בניכם וגומר עד גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה וגומר ודרש שם בגמרא חד מ"ד בעון ציצית מתו דכתיב גם בכנפיך נמצאו דם נפשות נקיים ואיכא מאן דאמר משום עון מזוזה ויליף מקרא דכתיב לא במחתרת מצאתים ופירש"י דהכי קאמר קרא לא במחתרת פצומיהן מצאתיהון שלימין במצותי כי על כל אלה הכיתים ר"ל הבנים הנזכרים לעיל שאמר לשוא הכיתי את בניכם וגומר ע"ש. אבל מלשון רבינו משמע שדורש מיתת הבנים מדכתיב דם נפשות אביונים ולא מדכתיב לשוא הכיתי את בניכם ונראה לפרש דטעמו משום דאילו ממ"ד לשוא הכיתי את בניכם לא נלמד שפיר שבעון מזוזה של האב מתו בניו הקטנים דדלמא בבנים הגדילים איירי וה"ק אל תווכחו ותתרעמו עלי על שהכיתי והרגתי בניכם כי לא שלימים היו לפני במצות מזוזה שלא קיימנוהו הבנים אבל ממאי דכתיב דם נפשות נקיים א"ש וק"ל: