אלא שלא מכרוהו ז' טובי העיר כו' האי מכרוהו לאו לישנא דדיעבד הוא דהא קאמר בסמוך ולפ"ז התפוחים יכולים בעליהן למוכרן כו' דמשמע אפי' לכתחלה וכן בא"ח כתב רבינו דמותר אפי' לכתחלה ע"ש אלא ה"ק לא שנו אלא שלא מכרוהו כו' כלומר שאין המכירה נעשית ע"י שבעה טובי העיר כו' אבל אם המכירה נעשית ע"י ז' טובי העיר כו' מותר אפי' לכתחלה רק ס"ת אסור למכור אותה לכתחלה כמבואר בסימן ע"ר לפי שהוא עצמה קודש לאפוקי כל הני דאינם אלא תשמישי קדושה. ולכן דייק הרא"ש וכתב ז"ל הלכך יחיד שמכר ס"ת כו' ל' דיעבד ולא מביא ראיה אלא על המעות שמותר להוציאן לחולין משום דאין סברא לחלק ביניהן לענין מעות. ומ"ש ולפ"ו התפוחין כו' ה"ק הואיל שיחיד בשלו יש לו דין ז' טובי העיר א"כ כמו שז' טובי העיר יכולין למכור לכתתלה כל הני דלעיל ה"ה נמי שיחיד יכול לכתחלה למכור התפוחין ודו"ק. וי"ל ג"כ שאפי' ס"ת יכול יחיד למכור אם הוא שלו אפי' לכתחלה וכ"כ לעיל בשם אגודה בסי' ע"ר דדוקא בס"ת של כפרים וכרכים אסור למכור אבל של יחיד יכול למכור והא דנקט הרא"ש יחיד שמכר ס"ת שלו ל"ד נקט לשון שמכר. אבל נראה דודאי אף שגם יחיד בשלו כמו ז' טובי העיר היינו דוקא לענין המעות שאם כבר מכר הס"ת מותר להוציא המעות לצורכו. ולענין זה דוקא דימה רבינו יחיד בשלו אפי' ס"ת לז' טובי העיר בא"ח סי' קנ"ג אבל ודאי לכתחלה אסור למכור ס"ת דהשתא מ"ע הוא עליו לכתוב לעצמו ס"ת איך יהיה לו רשות למכור וכמ"ש ג"כ לעיל בסימן ע"ר ודלא כב"י ע"ש. והיותר נראה דמש"ה כתב ל' עבר משום דלכתחלה אין לו למוכרה כ"א ללמוד תורה ולישא אשה (וה"ה לצורך הספקת תלמידים או להשיא יתומה ריב"ש סימן רפ"א ובש"ע בא"ח סימן קנ"ג ס"ו עכ"ה) ואם מכרה לענין אחר אינו רואה סימן ברכה אבל לענין איסור יכול למכור אפי' לכתחלה גם לשאר עניינים וכ"כ ב"י לעיל סימן קנ"ג על מ"ש הטור שם וכן בכל יחיד בשלו יכול למוכרו ע"ש שהביא כמה דעות מרדכי בשם ראבי"ה וא"ח ונ"י בשם רבי' משולם ע"ש: