לפי שאין הגרירה גנאי כמו התלייה וא"ת היאך יתקן הגרירה הא יהיה הפסק באמצע התיבה דפסול כדאמרינן לעיל בסימן רע"ד וי"ל דיכול למלאות הגרירה ע"י שיאריך הכתב אם יוכל ואם אינו יכול לתקן בכך ימחוק עוד תיבה א' או ב' ויאריך הכתב כמו שירצה וא"ת הא אסור למעט או להרבות הכתב וי"ל היינו דוקא לכתחילה אבל היכא דא"א לתקנו בע"א ש"ד ב"י ונראה דהיינו דוקא שאם ירבה הכתב כשר היכא דלא אפשר בע"א אבל למעט הכתב אפי בדיעבד פסול דאל"כ אמאי פסול היכא שכתב המלא חסר יגרר וימעט הכתב והא דאמרינן סימן רע"ה אלא שאינו יודע איך יתקן המעוות הפתוחות והסתומות כו' אע"ג שאם עשאה הסתומה פתוחה יכול לתקן ע"י שירבה הכתב ודוחק לומר דהתם עיקר הטעם שמא יזדמן לו שם. מיהו מדכתב הרא"ש שם בלשונו וגם היה צריך למעט הכתב משמע דוקא אמועט הכתב דקדק ולא על אריכות הכתב. ומ"ש דאסור לעשות מפתוחה סתומה הוא משום שמא יודמן לו שם. ונראה דהא דכתב הכא דיכול להרבות הכתב היינו היכא שכל הס"ת פסולה אם אין יתקנה בכך ולכן אמרינן דיכול לתקנה ע"י שירבה הכתב כי היכי דלא יפסיד הס"ת ויהא צריך לגנוז ס"ת שלם אבל לעיל לא איירי אלא שיש פתוחה א' או ב' שעשאה במקום סתומה לא אמרינן שיתקנה ע"י שירבה כתב אלא יגנוז יריעה אחת או שתים. ובזה י"נ גם קושיית ב"י הנ"ל מ"ש דאסור למעט הכתב היינו היכא דאין כל הס"ת נפסלה: