אבל לאחר שמתה כו' ולהאכילה לנכרי מה שכתוב ולהאכילה הא קמ"ל דאף על גב דלעכו"ם בנחירה סגי (ל' הגמרא ישראל בשחיטה תליא מילתא כיון דאיכא שחיטה מעלייתא אשתרי להו נכרי בנחירה תליא מילתא הני כאבר מן החי דמי) וכשימות דווקא יצא מידי אבר מן החי והאי נחתך קודם שיצא נשמתו וכן בני מעים שתלוים בושט כשנשחטה הבהמה הוה כמו שהוציאם מן הבהמה בעודה מפרכסת וה"א דאסור ליתן לנכרי שזה אסור לו משום אבר מן החי קמ"לן דשרי משום דמי איכא דלנכרי אסור ולישראל שרי ועד"ר: