1
ואפי' ביום השלישי שחל להיות בשבת וכ"ש בשני (והא דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים היינו ר"ל בעוד היותם כואבים ולפני זה הין חלשים יותר רק שביום הג' היו ג"כ בחולשא עכ"ה) כ"כ המ"מ בשם הרמב"ן והרשב"א אבל י"א דיום הג' דוקא ומדברי רבינו אין הכרע דמ"ש ואפי' ביום הג' ר"ל לא מיבעיא ביום המילה עצמו אלא אפי' ביום הג' ומיום השני לא איירי ויכול להיות דס"ל פשוט דאין מחללין עבורו ועיין בטור א"ח ר"ס ש"ל דשם כתב ז"ל ומרחיצין הקטן אחר המילה אפי' ביום הג' כו' וק' דהו"ל לחלק ולכתוב דהיינו דוקא כשהיו מים חמים מוכנים ומלו אותו ואח"כ נשפכו וכמ"ש כאן. וע"ש בדפוס בומברג"י שנדפס בגליון ועיין בי"ד סימן רס"ו היטב ונראה דלזה נתכוין: