1
וכ"כ הראב"ד וכי משום התראת ספק כו' לדוגמא בעלמא נקטה דהא התראה אין לה ענין אלא בדיני אדם ולא בדיני שמים והיינו לומר דאפי' למ"ד התראת ספק לא שמה התראה לא אמר כן אלא לפוטרה מדיני אדם אבל מ"מ חיוב שמים יש עליו מפני שעשה מעשה שיוכל להמשך ממנו חיוב מיתה וזה שמביא עצמו למקום שאפשר לו להתחייב כרת ועוד שהוא עובר בכל יום על מצות הבורא דין הוא שיתחייב בכל יום למות בקיצור שנים. ועיין בב"י שכתב יישוב להרמב"ם על תמיהה זו: