עד שיכול למוכרם בחצי דמיהן שבימי הגשמים דרך השדות להיות בזול עד כדי חצי דמיהן אבל טפי לא ועכשיו א"א לו למוכרה אפי' בחצי דמיהן ויש לתלות שמפני דחקו למכור אינו מוצא מי שרוצה ליתן דמי חצי שוין בניסן הילכך מאכילין אותו כדי שיראו שאינו דחוק ויקנוה בחצי דמיהן כדרך מכירתן בימי הגשמים והרמב"ם מפרש דמאכילין אותו עד כדי דמי חצי שדה כלומר שאף שרואים שמוכר מחמת דוחק מ"מ נותנין לו דמי חצי השדה הלכך מאכילין אותו תחילה עד כדי דמי חצי שדה ואז אם ימכרם בשער דהשתא לא יהיה לו הפסד אבל טפי אין מאכילין אותו דאין אורחא למיזל טפי מפלגא אבל אינו מחוייב למוכרן מיד אע"פ שמיד יכול למכרם כשער דהשתא מ"מ מאכילין אותו תחילה עד כדי חצי דמיהן כדי שלא יהא לו הפסד ממה שנמכרין בניסן לאפוקי מסברת רבינו שאם יכול למוכרם מיד בכדי חצי דמיהן דהיינו כשער דהשתא מחייבין אותו למכור מיד: (ולכשיגיע לביתו א"צ לשלם ובתא"ו נתיב י"ט ח"א דל"ד נטל מקופה של צדקה אלא אפי' מאדם דעלמא שפרנסתו דרך חסד ונתן לו די סיפוקו כיון שלא היה לו נכסים באותו שעה א"צ לשלם אמנם אם היו לו נכסים או קרקעות אפי' ביד אחר חייב לשלם אם חברו תובעו וביתום עני פטור ועי' מ"ש רמ"א בח"מ ס"ס רמ"ו עכ"ה):