1
לא נזכר לשבועתו מותר בשנייה לרש"י א"ש שבאכילה ראשונה צריכה השבועה שתחול ואם לא נזכר לשבועתו באכילה ראשונה לא חלה אבל לר"י לא א"ש דכל אחד הוא איסור ותנאי וא"כ אף אם לא נזכר לשבועתו באכילה ראשונה מ"מ כשיאכל השנייה במזיד חלה השבועה למפרע על הראשונה וחייב עליה קרבן וי"ל דמיירי דכשתלאן זו בזו היה דעתו דהראשונה שיאכל יהא תנאי דכך הוא סדר שבועתו אם אוכל זו לא אוכל זו והשנייה היא איסור ולא היה בדעתו שכל אחד מהן יהיה איסור ותנאי. ודאי קודם שאוכל א"מ כל א"מ יש עליה שם איסור ותנאי הואיל שבידו לאכול תחילה איזה שירצה. ומיד שאכל א"מ דעתו שהוא התנאי וממילא לא נשאר אלא האיסור ולכן אף אם יאכלנו במזיד אין כאן שום חיוב שבועה אפי' לר"י דדוקא אם אוכל התנאי במזיד חלה השבועה ועיין בדרישה: