1
קודם שנתארסה מיפר כל נדריה כו' פירוש דלא מצינו דהקפיד קרא בנדרי עינוי נפש רק באשתו רק אחר שנתארסה אמרינן הואיל שבשעת אירוסים לא היה יכול אביה להתיר נדריה אלא עם הארוס ודוקא נדרי עינוי נפש לכך אף כשמת הארוס וחזר לרשותו אינו בדין שיפר האב מה שלא היה בידו להפר קודם לכן. ומ"ש רבינו חזרה לרשותו אינו מיפר אלא עינוי נפש נ"ל דל"ד עינוי קאמר אלא לישנא דקרא נקט וה"ה לנדרים שבינה ובין אביה וק"ל. והיותר נראה דדוקא קאמר משום דבעודה ארוסה לא היה יכול להפר עם הארוס אלא הדברים שבינה ובינם השוה לשניהם אבל מה שבין אביה ובינה או בין בעלה ובינה אינם יכולין להפר מש"ה גם אחר שחזרה לרשותו אינו מיפר ועיין בדרישה: