1
והמקיים בלבו קיים כו' מכאן ואילך תלמוד ערוך הוא בפרק נערה מאורסה בסופה ולא פליג ע"ז הרא"ש אלא שרבינו אגב שהתחיל לכתוב דברי הרמב"ם סיים כל דבריו אלא שיש לתמוה על רבינו למה הפסיק בדין עבד כנעני בין סברת הרא"ש לסברת הרמב"ם ב"י ונ"ל שרבינו מביא דין עבד כנעני קודם דברי הרמב"ם כדי להביא מדין עבד כנעני ראיה לדבריו שאומר שאינו יכול לכופה שתעבור על הנדר אפי' אם מחשיב לשון ביטול בלבו וע"ז מביא ראיה מדין נזיר שאיתא בגמרא שרבו יכול לכפותו שישתה יין ואם איתא שגם באשתו יכול לכפותה למה לא נזכר זה ג"כ בגמרא אלא ודאי אין מפירין בכפייה (גם י"ל דכותבו מיד להודיענו החילוק שבינו לאשה אע"ג דבכל התורה דינו כאשה עכ"ה):