אלא א"כ לא שמע הארוס בו' דלא היו נראו לארוס הראשון עיין בב"י שכתב שהרמב"ם לא כ"כ אלא אנתגרשה ולא במת וכמ"ש גם הטור בסמוך. ונראה דגם לדעת רבינו לא פליג הרמב"ם כ"א אמ"ש רבינו דאם לא שמע האב ונתארסה לאחרון כו" דס"ל דאפי' שמע הבעל קודם מותו רק שלא שמע האב ואפי' לא נתארסה בו ביום שמת אפ"ה יכולין להפר יחד אחר כמה ימים בו ביום שישמעו בזה ס"ל להרמב"ם דכיון דשלא ביום שמת הארוס הראשון מפירין צריכין שלא ישמע הארוס הראשון אבל ודאי אם מפירין יחד ביום שמת הארוס הראשון ודאי כה"ג ס"ל להרמב"ם גם לדעת רבינו דיכולין להפר אף אם כבר שמע הארוס הראשון. וטעם דרבינו דלא מצריך שתחזור ותתארס בו ביום שמת ארוס הראשון כמ"ש בבבות הראשונות לפני זה ה"ט דברישא מיירי דשמע אביה ונתרוקן מיד בשעה שמת לרשות האב ומש"ה אי לא נתארסה בו ביום שמת והפירו יחד אוי אם לא הפר האב הכל הו"ל קיום כיון דנתרוקן הכל לרשותו. משא"כ כשלא שמע האב ביום שמת הארוס ג"כ לא בעינן שנתארסה בו ביום אלא אי נתארסה ביום ששמע האב סגי. ונראה דמ"ש רבינו האב והארוס האחרון מפירין ביחד ביום שישמעו האי ביחד ל"ד קאמר דאם ישמעו זא"ז מיפר כל אחד ביומו לדעת הרא"ש ורבינו הנ"ל ודו"ק: