1
שאני נהנה לך ולך ולך הוי כלל כתב ב"י דלשון רבינו אינו מדוקדק דאפי' בלא ווי"ן אלא אמר לך לך נמי הוי כלל כדמוכח בגמרא עד כאן לשונו וכן מוכח לשון רבינו מיניה וביה שכתב אבל אם אמר קונם שאני נהנה לך קונם שאני נהנה לך משמע דוקא כשאומרבכל א' קונם הוי פרט וק"ל וכל זה מיירי דוקא במחליף ל' הנדר בין שעת האיסור לשעת חזרה כדלקמן בסי' רל"ב (ויש מחלקין דדוקא לקמן בעינן שיחליף דבריו דאיירי בנדרי שגגות דאין מתירין לו כלל אבל הכא דמתירין לו נדרו לעולם הותר כולו וע' בסי' רל"ב בדרישה סעיף י"ח מ"ש א"א בשם הר"ן וב"י דלא משמע כן עכ"ה):