1
אבל אם מעצמו נדר ע"ד חבירו יכולין להתיר כו' והא דאמרינן לקמן בסימן רל"א אם תלאו בדעת אחר וקיימו כו' משמע דוקא אם קיימו האחר הא אם לא קיימו אפילו התרה א"צ הכא מיירי כגון שאמר אני נודר על דעתו כל זמן שלא ימחה ולכן אפילו אם לא קיימו האחר הוי נדר כל זמן שלא יאמר האחר שאינו רוצה בנדרו והכלל דאין ענין זה לזה דכאן איירי בנודר דומיא דמשה דנדר שלא יזוז ממצרים אם לא מדעת יתרו אלא ששם מכח הטובה שקיבל מיתרו נדר וכאן איירי שנדר כן בלי קבלת טובה ומש"ה חל הנדר וקאמר דיכול להתורו בלא דעת אותו שתלה הנדר ברשותו משא"כ לקמן דאיירי דאמר אני נידר שלא אוכל בשר באם יתרצה אבי לזה ואם לא יתרצה לא יהיה נדר כלל דבזה אין הנדר חל כלל בלי הסכמת אביו והוא קיימו: