1
ואין פותחין אלא בדבר ההווה כו' ז"ל ב"י כלומר בדבר ההווה ורגיל דהיינו דשכיח טובא דכל כה"ג אין שם נולד עליו אבל אין פותחין בדבר הנולד ומתחדש אחר כך כלומר אין פותחין במילתא דלא שכיח טובא אלא שנולד ונתחדש אח"כ כלומר שהוא דבר חידוש שאינו רגיל והווה לפי שע"י פתח נעקר הנדר מעיקרו ופתח כזה אינו עוקרו שאף אם היה מעלה אותו על לבו כו' לא ימנע מלידור משום דמימר אמר שמא לא יבא עכ"ל ר"ל לאפוקי בתנאי נולד דאומרים לו אילו בא אדם בשעת הנדר והיה משקר לך כו' מיחשב פתח דאם אדם היה אומר לו כך בשעת הנדר היה מאמין לו ולא היה נודר אבל כשאין אדם אומר לו כלום אף אם היה עולה על לבו לא היה מאמין מה שעלה כך על לבו והיה אומר שלא יבא כך הואיל והוא דבר דלא שכיח: