1
הרי זה משאילן ומלוה אותן ולא גזרינן שגם הוא ישאל וילוה מהן והטעם כמ"ש משום דלא רצו חז"ל לגזור בדבר זה שע"י לא יהיה לו עסק בשאלה והלואה עם שום אחד מישראל מש"ה לא אסרו אלא מה שאסר הוא עצמו אנפשו דהיינו שלא ליהנות מהן ובכללו הוא שאלה והלואה מכ"ש דלא גזרו כשנדר איפכא דהן לא יהנו ממנו דלא נאסר שלא ישאל מהן דנלמד בק"ו מדין זה שכתב רבינו דמה בזה שאסר נפשו ליהנות מישראל לא גזרו ומותר לשאל וללוות להן אף שהן יכולין להיות זולתו ולשאל וללוות אחר מחבירו זולתו אפ"ה כדי שלא יהא נבדל מהן לא רצו לגזור ח"ו באסר הנייתו עליהן דבאם יגזרו שגם הוא לא ישאל וילוה מהן יהיה אסר עליו שאילתו הלוואה דכל ישראל דלא יגזרו ומש"ה לא כתבו רבינו וק"ל: