קונם מה שאני אוכל או טועם מהם כו' משום דמהם קאמר וכי אכיל חילופין וגידולים לא טעים הנהו פירות דאסר עליה ר"ן וז"ל הרא"ש דלא אסר עליו אלא אכילה וטעימה מהם עכ"ל וכתב עוד הר"ן וז"ל אף על גב דשאני טועם שאני אוכל מפרש איסורא (ר"ל כמ"ש רבי' אח"כ בסמוך בקונם בשר שאני טועם דאסור אפילו בתבשיל) אפ"ה לא איתסר בחילופיהן ובגידוליהן דהא כי אכיל חילופיהן וגידוליהן לא טעים הנהו פירות דאסר עליה בדבר שזרעו כלה עכ"ל ונלע"ד דאף דרבינו כתב דה"ה באומר קונם הם עלי דאסור בחילופין ובגידולין ולא אמרי' דהם עצמן קאמר דווקא ה"ט דל' קונם הם קאי אפירות ור"ל הפירות הם קונם ולא אכ"ע אלא עלי וכיון שעשאם קונם עליו אסורין כהקדש עליו לענין גידולים וחליפין כמ"ש משא"כ כשאומר קונם שאני טועם מהם דלא קאי קונם אפירות לעשותם כהקדש כ"א אטעימה שהטעימה מהם יהיה הקדש ומש"ה מהם דווקא קאמר כיון דגופו לא נעשה הקדש וק"ל: (אם הוא דבר שזרעו כלה כגון חטין כו' וה"ה פירות האילן רש"ל עכ"ה):