1
אם הוא זוכר התנאי בשעת הנדר כו' נדרו קיים ז"ל הר"ן ול"ד להא דרישא דאמרינן ודאי אינו נדר דהתם היינו טעמא לפי שהוא אומר בפירוש בשעת הנדר שע"ד תנאי הוא נודר הילכך א"א לומר דעקריה לתנאו אבל הכא שהתנאי והנדר אינן באים כאחד שייך למימר עקריה. ולכאורה נראה דאין הדבר תלוי באם מתנה עתה בשעת הנדר או קודם לכן אלא העיקר הוא שבאם מתנה ואומר בפירוש למחר או לאחר שנה אני מנדר שלא לאכול בשר והרי אני מבטלו מעתה הרי זה בטל דהרי הוא התנה בפירוש ע"ז הנדר משא"כ כשהתנה סתם ואומר אם אנדר וק"ל: