1
דחשבינן לזה המקוה שהמים ממשיכים לתוכה כאילו הוא מחובר למעיין או למקוה כו' דאז פשיטא דכשר דמקוה שכולה שאובה נטהר בהשקה אם השיקו לחבירו למקוה כשר (ודוקא בעודה מחוברת למעיין או למקוה הכשרה אבל אם נפסק קלוא המושך בסילון פסולה אח"כ ד"מ עכ"ה) ולא דמי לממשיך מים מן המעיין לכלי שנפסלו אפי' המים היוצאין מן הכלי משום שאובין ולא מהני להו חבורים כמ"ש לעיל בדברי הרמב"ם והרא"ש שאני התם דהוי כלי שיש לו בית קיבול ונפסלו משום שאובין אבל הכא דאין לו בית קיבול אע"ג שהוא מקבל טומאה שפיר הוה השקה אע"ג שהמים נמשכין עליו: