1
ונתמלא המקוה מתחת הקרקע כו' טעמו אף על פי שגידיהם נצמתים ואין במימיהם מספיק למלאות הבור מ"מ. לא אפס לחלוחית הגידין ומים נשאר בה אלא שהם מועטין ואינן מספיקין למלאות הבור מ"מ כשבאין עליהן מים הן ממי גשמים הן ממים שנשתפכו לתוך באר אחרת נתלחלחו גידי האדמה מאותן המים והוסיפו הם מעצמן וזה נלמד ממימרא דשמואל פ"ק דבכורות נהרא מכיפיה מיבריך נמצא שנטהרה אותן שאובין ברבייה והמשכה ועוד שהוא דבר ידוע שא"א שישארו אותן הגידין בלא מים כלל וכיון שיש בהן קצת מים יש עליהם תורת מעיין דמעיין נובע שיש בו מים כ"ש יכול למלאות בכתף וליתן בתוכו עד שיהא ראוי לטבילה הלכך לא נפסל המקוה במים שאובין שנכנסו דרך גידי האדמה לתוכו עכ"ל ב"י והא דפי' בשאובין משום דאל"ה פשיטא דנקרא מעיין וק"ל: