אבל אם אין המים ראויין לבא זולתה אפילו אין לה שפה כלל פסול כיון שמקבל טומאה ואנן הויה (ר"ל הווית המקוה) ע"י טהרה בעינן וצ"ע כיון שאין לה שפה כלל האיך יקבל טומאה הא פשוטי כלי עץ הוא ואין מקבל טומאה ואפשר דהיינו דוקא כשמעולם לא היה לה בית קיבול אבל הכא מיירי שהיה לה שפות אלא שניטלו וכיון דלא נשבר לגמרי מקבל טומאה כו' ב"י ע"ש עוד שמפרש דמ"ש אפי' אין לה שפה כלל ר"ל מצד זה (שזקפה על צדה ור"ל שכפאה על פיה עכ"ה) אבל מצד השני (שמונח ע"ג קרקע) יש לה מכל ד' צדדיו וכל זה דוחק ויותר נראה לומר דכאן איירי בטבלא המקבלת טומאה דהא דף פשוט שנעשה למדרס או לוח המשופה לעשות עליו מלאכתו מקבל טומאה וקמ"ל דאף דאין בו פסול משום שאיבה יש בו פסול משום דהוייה ע"י טהרה בעי והא לך ראייה שכתב רבינו כאן טבלא ודומה לזה תמצא בתשובת מהר"ם מפדווא סימן ל"א ודוקא בממשיך מי גשמים אבל בממשיך ממעיין או ממקוה מבואר לקמן שאינו פסול אא"כ ממשיך בכלי שיש בו בית קיבול ומשום שאובין: (ובזה מיושב מ"ש לעיל במעיין שהעבירו ע"ג אחורי כלי שיש להמים דין מקוה אע"ג שהכלי מקבל טומאה עכ"ה: