1
והרמב"ן טיהר בנתעסקה בכתמים כגריס ונמצא עליה שני גריסין שגריס אחד תולה בעסק והשני בכינה וב"י גורס בנתעסקה בפחות מגריס ואפי' הכי טהור בשני גריסין דשדי דם ציפור באמצע זיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא ותולין הכל בכינה אבל גם הוא מודה בעוסק אפי' כגריס ונמצא כתם כשני גריסין ועוד דטמא (ובזה מיושב מה שהקשה רש"ל על מ"ש רבינו ואצ"ל נתעסקה בכגריס וקשה לי פשיטא עכ"ל אלא כדי להשמיענו דבזה אף הרמב"ן מודה עכ"ל) ולא אמרינן שדי דם העסק בי מצעי והכי מוכח מהגמרא והטעם צ"ל משום דכגריס ועוד שם כתם עליו ועיין בדרישה: